בישראל יש אלוהים אחד מאוד גדול. אבל בטאיוואן, יש הרבה אֵלִים ואֵלות, וזה ההֶבְדֵל הראשון בין הדָתוֹת.
מאיפה הגיעו האלים?
כמו שאנשים מגיעים לישראל מכל העולם, ככה גם בטאיוואן, חֵלֶק מהאלים הגיעו ממקומות אחרים. רוב האלים באו מהטאואיזם ומהבודהיזם – מהודו ומסין. האלים עובדים ביחד, ויש ביניהם הרמוניה.
יש אלים מאוד מיוחדים, כי הם לא היו אלים מההתחלה. הם היו פעם בני אדם כמונו. כשהם היו בני אדם, הם תמיד חשבו על אנשים אחרים ולכן הם הִקְרִיבוּ את עצמם בשביל האנשים, כדי לְהָבִיא שלום לכולם. לכל אחד מהאלים האלה יש סיפור מעניין.
יש כל כך הרבה אלים, אז מה הם עושים?
הם עובדים ביחד, כמו במִשְֹרָד מודרני! יש מְנַהֲלִים ויש עובדים, והם עובדים בשִיתוּף-פְּעוּלָה במקצועות שונים. הינה כמה דוגמאות לאלים מפורסמים:
אל האהבה – עושה קְשָרִים בין אנשים.
אל הצֶדֶק – האל המיוחד של המִשְטָרָה, אנשים מתפללים לאל הזה כדי לקבל מזל.
אמא – עושה שלום למשפחה ולמדינה. מבקשים ממנה לְטַפֵּל בנו.
האל הבא הוא אל קצת מיוחד: הוא מגיע מהודו והוא האל של הבודהיזם. למה הוא מיוחד? כי הוא עדיין לא נמצא פה. קוראים לו מילֵה, ולפי הבודהיזם, הוא יִיוָולֵד רק בעוד חמישה וחצי מיליארד שנה. הוא יהיה התלמיד של בּוּדְהָה וילמד ממנו הכול, ואז בודהה יהיה חוֹפְשִי ויוכל לצאת לפנסיה.
והאל האחרון, הוא אל עם עבודה מאוד חשובה בזמן שלנו: הוא האל של המַחֲלוֹת והבְּריאוּת. אנשים מתפללים לאל הזה כדי להיות בְּרִיאִים.
