הכל התחיל מאַגָדָה.
האַצְטֶקים הגיעו מהצפון. אף אחד לא יודע מאיפה בדיוק. אחרי שנָדְדוּ יותר מ-200 שנים, קְבוּצַת הנַוָודִים סוף סוף ראתה בטֶנוֹצְ’טִיטְלָאן את הסימָן מוִּויצִילוֹפּוֹשְטְלִי: הם ראו נֶשֶר שאוכל נָחָש ועומד על קקטוס באמצע אֲגַם. זאת הייתה הארץ המוּבְטַחַת בשבילם.
טנוצ’טיטלאן, היום מקסיקו סיטי, הייתה עיר הבירה של האימפריה האַצְטֶקית.
חֶבְרָה זאת התחילה מכלום, בנתה אִיִים (צִ’ינַמְפָּס) כדי לְגַדֵל עליהם ירקות, והשתמשה בשביל זה גם בטבע וגם במֵידָע מתרבויות אחרות. בחברה הזאת היו אנשים מפִּיפִּילְטִין ומַסֵהְוַּואלְטִין. היו שם בני אֲצוּלָה, אנשים פשוטים ועֲבָדִים.
בחברה האצטקית לכל אחד הייתה חוֹבָה לאימפריה. גם אנשים פשוטים וגם האצולה היו צריכים לעבוד בשביל כולם. בית הספר היה חובה מגיל 6, ולפני כן הילדים היו צריכים ללמוד מהוריהם. ההִתְנַהֲגוּת של הילדים הייתה מאוד רְצִינִית ואינטליגנטית. הם מצאו פתרונות לכל בעיה. חוּקֵי החברה היו קשים – אסור היה להם לְהִשְתַכֵּר ברחובות, והאנשים היו צריכים להיות תמיד נקיים ולשמור על הבְּרִיאוּת שלהם.
האצטקים היו אנשים לוֹחֲמִים ודָתיים. הם האמינו שהחיים הם רק חלום, והמְצִיאוּת תגיע מאוחר יותר. הם גם האמינו שזאת האַחְרָיוּת שלהם לְהַאֲכִיל את האלים, כדי לעצור את האפוקליפסה.
דֶרֶךְ מלחמות הם הצליחו לקבל יותר ויותר כּוֹחַ, שְלִיטָה ויֶדַע, עד שבשנת 1519 הגיעו הספרדים. המקסיקנים של היום הם בַמָקוֹר האצטקים או יְלִידִים אחרים, וחֵלֶק מהם אירופאים, אבל אף אחד לא יודע בוַודָאוּת.
