אני מנהל בית ספר לעברית, אז אולי מוזר לשמוע אותי אומר את זה: לפעמים אני חושב שכדאי לקחת הפסקה משיעורי העברית.
אולי עדיין יש לכם מה ללמוד. אולי אתם מתקדמים יפה. אבל אם הגעתם לנקודה שבה אתם כבר לא באמת מסוגלים לקלוט דבר נוסף, ייתכן שהרשמה לקורס נוסף אינה השימוש הטוב ביותר בזמן או בכסף שלכם.
זה נושא שחשבנו עליו הרבה באולפן בית. איך עוזרים לאנשים להמשיך לרצות ללמוד?
בית ספר טוב צריך לחשוב על מוטיבציה
הקורס חשוב. המורה חשוב. חשוב שיהיה מקום נוח ללמוד בו, שיהיו אנשים שנעים לכם ללמוד איתם ושיהיו שיעורים הגיוניים עבורכם.
אבל למוטיבציה יש מקום עצום בכל זה. ראינו עד כמה הרצון של אדם ללמוד יכול לשאת אותו. וקורס מצוין לא יכול לרצות במקומו של התלמיד.
זה מעלה שאלה עבורנו כבית ספר. אם למוטיבציה יש חשיבות גדולה כל כך, מה אנחנו באמת יכולים לעשות כדי לתמוך בה?
חלק מהתשובה הוא הקשר שאנחנו בונים עם התלמידים. חלק אחר הוא שמירה על קבוצות קטנות. וחלק נוסף הוא יצירת גיוון בשיעורים. אנחנו משתמשים בטקסטים, בהקלטות, במשחקים, בשיחות ובדיונים כי אנחנו רוצים שהתלמידים יפגשו את השפה בדרכים שונות. לחזור על אותו סוג תרגיל במשך שיעור שלם אינו בעינינו חוויית למידה מעניינת.
אנחנו רוצים שהשיעור יהיה מאתגר ומעניין. אנחנו רוצים שתרגישו מעורבים במה שקורה.
אבל יש חלק נוסף במוטיבציה שקל לפספס: לדעת מתי הספיק לכם לעת עתה.
אפשר לרצות ללמוד ובכל זאת להרגיש מלאים
לימוד שפה יכול להיות מעייף. יש הרבה מה לקלוט, והמאמץ יכול להרגיש מרוכז מאוד.
אחרי זמן מה יש אנשים שמתחילים להרגיש כובד סביב הלימודים. זה לא בהכרח אומר שהם איבדו עניין בעברית. ייתכן שהם פשוט מרגישים מלאים.
כשזה קורה, אני לא חושב שהתגובה המועילה היחידה היא להתאמץ יותר ולהמשיך בלי לעצור. צריך גם לתת לאנשים מקום לעכל את מה שלמדו ולחזור כשהם מרגישים מוכנים לקלוט עוד.
אפשר לסיים קורס בלי להרגיש שחלק גדול ממנו באמת נקלט. זה מתסכל את התלמיד, וזה מתסכל גם אותנו. השקעתם זמן, כסף ואנרגיה במשהו שלא הייתם במצב לספוג.
אני מעדיף שנשים לב לכך לפני שאתם נרשמים לקורס הבא.
תנו לקצב להיות שלכם
זו אחת הסיבות שבנינו את התוכנית שלנו מיחידות קורס קצרות יותר. תלמידים יכולים להמשיך מיחידה ליחידה, אבל יש להם גם נקודה שבה אפשר לעצור ולהחליט.
למי שיש להם זמן ואנרגיה, כמה קורסים רצופים יכולים להתאים. לחלק מהאנשים יש תאריך יעד. לחלקם מוטיבציה עזה. אחרים מכירים את עצמם מספיק טוב כדי לדעת שהם נהנים מתקופה ארוכה של לימודים.
אבל לא הייתי ממליץ לכולם על אותו לוח זמנים רצוף.
העצה המעשית שלי היא ללמוד כל עוד אתם מרגישים שאתם מסוגלים להיות מעורבים, ולשים לב כשהתחושה משתנה. לפני שאתם ממשיכים, שאלו את עצמכם: האם אני מוכן או מוכנה לעוד עכשיו? אם התשובה חיובית, מצוין. אם אתם מרגישים רוויים, כדאי לשקול הפסקה.
אין נקודה אחת שבה כולם מגיעים לתחושה הזאת, ולכן אין מספר אחד של קורסים שיכול לענות על השאלה במקומכם.
כבית ספר, חלק מהתפקיד שלנו הוא לעזור לשמור על הרצון שהביא אתכם לכאן. לפעמים פירוש הדבר להפוך את השיעור הבא למעניין יותר. לפעמים פירוש הדבר לעזור לכם למצוא קצב שתוכלו להתמיד בו.
ולפעמים פירוש הדבר לומר: קחו קצת זמן. חזרו כשיהיה לכם מקום לעוד.




